Acerca de

אני מוצאת  את חיי המקצועיים מתמקדים סביב ארבעה מוקדים.

​

שילוב הטיפול באמצעות אומנויות לתוך מערכת החינוך

אני רואה את עצמי חוליה בשרשרת של המטפלות החלוצות בתחומים השונים של הרפוי. בהיותי יו"ר יה"ת בשנים 1995-2000 הובלתי תהליך של החדרת הטיפול באומנוינות לתוך מערכת החינוך. את זאת עשיתי על ידי שכנוע והסברה של צמרת משרד החינוך, החנוך הפורמאלי והחינוך המיוחד.  יצרתי מודל המראה כיצד ניתן לשלב את הטיפול באומנויות לתוך מערכת החינוך (תמונה – 2  מטפלים פארא-רפואיים)

עבדתי בכמה מסלולים מקבילים. אחד על ידי פגישות עם הפיקוח של משרד החינוך והשני על ידי עבודת שטח שמשמעותה פגישה ישירה עם מנהלי בתי הספר וצוותי המורים בבתי הספר השונים, יצרתי מערכת השתלמויות משותפות למטפלים ולצוות החינוכי במטרה ליצור צוות בין- מקצועי. (תמונה-3 ערוצים פתוחים להכרה הדדית)  והשלישי על ידי מתן הכרה של אירגון יה"ת לתוכניות להכשרת מטפלים באומניויות במסגרת האקדמיה.

אני רואה את העיקר בכך שהצלחתי להחדיר את הריפוי באמצעות אומנויות להוות חלק אינטגרלי ממערכת החינוך.  ההכרה של משרד החינוך בכך לא היתה קלה ודרשה מאמצים רבים כדי להסביר ולשכנע את הנחיצות בטיפול בילדים באמצעים שלא היו מקובלים עד אז.

חלק גדול מעבודתי היה עם משרד הבריאות שלא הכיר עד אז (ועד היום אינו מבין מספיק) במקצועות הריפוי באמצעות אומנויות כמקצוע טיפול מוכר ומוכח.

העבודה בתחום זה עדיין נמשכת ואני מחזקת את כל העוסקים בתחומים הללו להעמיק ולהגביר את המוערבות הטיפולית כחלק מהחינוך ולהגביר את ההכרה בחשיבות ובנחיצות של הטיפול בעזרת אומנויות.

​

בניית מודל טיפולי בעזרת לימוד המנהגים האתניים של העדות השונות

בהיותי כבת 19 נשלחתי להדריך ריקודי עם במושבי העולים שזה עתה הגיעו ארצה (מתימן, כורדיסטאן ומרוקו) ונשלחו לאזורים מרוחקים.  הפגישה הזו עם המסורות, המנהגים והטקסים  של העדות האתניות השונות השפיעו עלי עמוקות וגרמו לי רצון עז להתקרב ולחקור אותן. גיליתי את כח הריפוי העצום שיש לריטואלים השונים בקהילה בעיקר בשלבי המעבר של הפרט בנקודות הקריטיות של חייו, כמו חתונה, לידה, התבגרות ומוות. טקסים כמו הטהרות, הדלקת נרות, תפילות קמיעות וכד'.

שנים לאחר מכן בעבודתי כפסיכותראפיסטית וכמטפלת בתנועה גיליתי עד כמה הידע העתיק והמסורת התרבותית של החולים עדיין טבועה עמוק בנפשם ובגופם.  מצאתי שניתן לגעת בחלק הבריא השמור עדיין בהם.  באמצעות אותן המסורות, כאמצעי תקשורת אמין, ניתן להגיע לחולים השונים ולטפל בהם. (פלדנקרייז: הדבר האחרון שהאדם למד – הקוגניציה – הוא הראשון האובד לו ואילו ההפנמות הראשונות מתרבות המוצא - הן הנשארות עימו).

בעבודת ה- MA שלי חקרתי את הריטואלים המרפאים בטקס החינה התימני. כוח "עין הרע", הצביעה בחינה,  קשירה והתרה ועוד.  בעקבות ההבנה הזו יצרתי מודל טיפולי שאפשר להגיע למטופלים מכל העדות שהיו בדיכאון כרוני ופוסט טראומה על ידי שימוש בריטואלים כאמצעי להעלאת זכרונות מודחקים.  את הידע הזה לימדתי והפצתי במהלך עשרות שנות השתלמות שהעברתי בארץ ובחו"ל. (תמונה  - 4,  30 שנות ריקוד עם רותי)

 

התמחות טיפולית עם ילדים נפגעי שיתוק מוחין CP.

במרכז השיקום של בית החולים "אסף הרופא" עבדתי כמטפלת בתנועה עם סוגים שונים של מטופלים. מקרים של מפתולוגיה קשה, נפשית וגופנית, מצבי טראומה ופוסט-טראומה ועד למטופלים הזקוקים אך לחיזוק ותמיכה.  במסגרת העבודה כפסיכותראפיסטית  נדרשתי לטפל בילדים הלוקים בשיתוק מוחין. עם ילדים אלה פיתחתי ויישמתי מודל תנועתי של "קו מתאר הגוף".  על ידי ציור קו מתאר הגוף של הילד (תמונה - 5 קו מתאר הגוף)  נוצרת מעין אינטגרציה המכילה גם את האזורים המשותקים בגוף.  הייתי הראשונה  בבית חולים זה להבאת תחומי טיפול אלו במסגרת רפואית, הרציתי על כך לצוותים הרפואיים ובבית הספר לרפוי בעיסוק. יודעת ומודעת לכך שתרמתי לפיתוח המרכז לאבחון ושיקום הילד בבית החולים. היום התחום הזה מוכר ומוערך בבית החולים אך בזמנו נדרשתי להרבה מאבקים והסברים להביאו למצב של טיפול מוכר – ועל כך אני גאה מאוד.

​

מורה ומדריכה לריקודי עם בארץ ובעולם

בשנות נערותי בקיבוץ נגבה התאהבתי בריקודי העם הישראלים אשר היוו חלק חשוב בהרגשת שייכותי והשתלבותי בארץ. הריקוד היה והינו עד היום, חלק מאפיין בזהותי האישית. בשנת 1960 סיימתי בהצטיינות אולפן להכשרת מדריכים לריקודי עם. עם סיום הלימודים מונתי להיות מנהלת האולפן להכשרת מדריכות לריקודי עם ופולקלור במכללת גבעת וושינגטון. במקביל נסעתי והדרכתי בקיבוצים ובמושבים, ריכזתי חוגים והשתלמויות ארציות לריקודי עם ופולקלור ונקראתי להנחות הרקדות מרכזיות בארץ. במקביל העברתי ההשתלמויות בריקודי עם ישראליים בארצות רבות בעולם. שימשתי חברה בוועדות מרכזיות שפעלו לביסוס מפעל ריקודי העם בארץ.  בין יתר הפעילויות בתחום נמניתי על מקימי פסטיבל מחול כרמיאל.  זכיתי להוקרה רבה מגורמי תרבות שונים ובשנת 2011  לתואר יקירת  אירגון המדריכים לריקודי עם והפולקלור האתני בישראל.  (תמונה -6 הענקת התעודה).